הפוסט הראשון שלי
אתמול ביליתי בסדנת הכנה לפרישה . שמחתי להכיר מגוון רחב של אנשים בגילאים שונים (56-67) שנמצאים בתהליך פרישה. חלקם היו מבולבלים לקראת הלא נודע, לקראת החיים החדשים .
הסדנה מנסה להקנות כלים ורעיונות למילוי תכנים חדשים בואקום שנוצר. דובר רבות על משבר ויציאה מאיזון, דובר על תחושות שחובים ברדיוס הקרוב של הפורש, ונשאלנו מה תוכניותינו לעתיד?
ואני שהיתי נוכחת בתהליך הזה לא הצלחתי להבין איפה המשבר? ומדוע עלי להכין לעצמי תוכנית "מילוט" לשעת "משבר הפנסיה"?
לדעתי הפרישה מהווה סגירת מעגל לצורך פתיחת מעגלים חדשים. היתרון הגדול הוא שאתה מקבל את החירות והעצמאות לעסוק בכל נושא שרציתה לעסוק בו ולא היה לך את הזמן לכך, וכל זה ללא כל דאגות פרנסה וקיום אז מה קשה כל כך?
אני הולכת להיות פנסיונרית בגיל 56 . ואני מרגישה טוב מאד עם היציאה לחופשה מרצון ומששון.
כל מי שרוצה להצטרף למסע לגילוי החיים הטובים מוזמן לצאת לדרך ביחד איתי.